הרבה זמן לא כתבתי לבלוג, יותר מחוסר זמן מאשר אין על מה.
אחרי שהייתי מוצף בעבודות מצאתי זמן לכתוב, וגם זה על נושא עצוב..
רמת החינוך ירדה בהמון, לכל עבר נשלחות הבטחות בנוגע לעתיד וכל דבר טוב (לכאורה) שמתקבל אותה מערכת שהעלתה חיוך על פני קופצת ומסלפת את המידע לטובתה, והאבסורד בכל העסק זה שכבר שנים אנחנו קולטים מה הולך פה, אבל למישהו באמת היה אכפת?
נתחיל מהדבר הכי חשוב לדעתי, כמות התלמידים בכיתה:
זוכרים את השביתה? ומה עם ההבטחה בנוגע לכמותה תלמידים? מעולה.
עכשיו היינו מצפים שמערכת החינוך (ובראשה משרד החינוך, אליו מעתה אני אתייחס) תעשה באמת משהו בנידון, ותוך 3~5 שנים היא תצמצם את כמות התלמידים בכיתה, דבר שמתברר כשגוי, כי במקום לצמצם את כמות התלמידים מתברר שהיא פשוטה מנקה כמה תלמידים מכיתה, ומ-41 תלמידים נרד ל-32, וגם זה תוך 10 שנים.
נתחיל מזה שאני לומד בגדלי כיתות שונים במסגרת בית הספר, וגם 32 זה המון, וכמות רלוונטית של תלמידים נעה בין 20 ל-26 (המקומות 24 עד 26 צריכים להיות עם אישור מיוחד), ויש יגידו שהפרש של 8 תלמידים זה לא הרבה, אבל אני יכול להגיד בבטחה שזה המון, ומרגישים בימים של שפעת את ההבדל הענק בגודל הכיתה, גם כשרק 4 חסרים.
עכשיו דבר מעצבן לא פחות, השעות:
חברים, ברכותי, ישראל במקומות הראשונים מבחינת ימי לימוד, בהחלט הישג עצום, רק שחבל שבשעות הלימוד אנחנו נמצאים הרחק מאחור, בערך במקום אליו הגענו מבחינת השכלה בהשוואה העולמית האחרונה, זה פשוט לא עובד!
אני לא אומר צריך בבת אחת להרוג את כולם, אבל אנשים בחו"ל לומדים יותר, ואין סיבה ממשית שאנחנו לא נצליח, במקום לקצץ בחופשות היו צריכים להעלות את כמות השעות, לדוגמה כל יום עד שעה 4 (בהדרגה), וכמה שזה נשמע מטורף זה מצליח למדינות אחרות, אז למה לא לנו (כשהכיתות יהיו בגודל 20 תלמידים זה לא יהיה כזה נורא).
ועכשיו, תוכן החינוך:
מתברר שמשרד החינוך לא סגור על עצמו (אבל מה חדש בזה?!), ותוכן הלימוד משתנה ללא הרף באופן שמקשה מעקב, בהחלט משהו שמסוגל להפריע את שנת (השינה של) המתים, ורוב התוכן הנלמד הוא בהחלט על הפנים, אחי הקטן מבקש ממני עזרה בשאלות שצריך לנתח שעתיים בשביל להבין, וגם אצלי לעיתים המורה נאלצת להכתיב מחברות שלמות כי ללמוד מהספרים זה בלתי אפשרי (ולא מובן), שיטת החינוך נכשלה, ובמקום להחליף אותה לשיטות יעילות שנבדקו, מנסים חדשות גרועות יותר.
מה אפשר לעשות? נתחיל מלבדוק מה הילדים לומדים, מה הם צריכים ללמוד ואיך ללמד אותם את זה בצורה שיקלטו ולא שיצטרכו לנתח שאלה שעתיים בשביל מספר דו ספרתי.
מספר התלמידים הנושרים ירד - על הפנים?!
אז כן, כמות התלמידים שנושרים מבית הספר ירדה פלאים, חינוך החובה עלה מ-10 שנים ל-12 ומשרד החינוך הכריז בחיוך רחב על הצלחה בלתי רגילה בשינוי, אבל לפני שהם לקחו על עצמם את הנעשה היו צריכים לבדוק מה קורה.
אלו שנשרו לרוב לא היו מתאימים למסגרת ביתה ספר, ובמקום להמשיך לעבודה בכדי לפרנס את משפחתם, הם ימשיכו להוות גורם מפריע בשטחי בית הספר, שכן ברור לכולם שהם לא יכנסו לשיעורים בכלל.
אלו שנשרו לא היה סיכוי שיהיה לנם בגרות, ככה שגם להשאיר אותם בכיתות זה חסר היגיון, לא רק שהתלמידים בכלל לא ינסו ללכת לקראת עצמם, מה שמביא אותנו לשאלה של למה לכל הרוחות משאירים תלמידים שלא תיהיה להם בגרות בשטח בית הספר כדי שיוכלו להפריע במקום שילכו לעבוד ולעסוק במה שהם יכולים ואולי יהיה מה שיביא להם תועלת?
את התשובה אני אשאיר למשרד החינוך לענות, שכן לקח לעצמו את האחריות בדבר, גם אם אין סיבה ממשית לכך.
אבל אם חשבתם שמשרד החינוך אשם בכל טעיתם, כי להזכיר לכם אנחנו אלו שהיינו אדישים בנוגע למה שקורה, ואם זה לא יעלה לנו יותר עכשיו, זה יעלה לנו ביוקר בעתיד..
אז מה צריך כדי להציל את הדבר שנקרא חינוך בארץ?:
1. יותר שעות - פחות ימים
2. הקטנת הכיתה משמעותית
3. לסווג כל תלמיד למסגרת הנכונה, ואם הוא לא מתאים לבית הספר לא להכריח אותו להישאר.
4. תוכן לימוד הגיוני יותר ויעיל יותר.
היה צריך שביתה של חודשיים כדי שיצמצמו בקצת את כמות התלמידים בכיתה, ואני מקווה שנצטרך הרבה פחות מנפילת החינוך בארץ (קצת קשה לו ליפול יותר מאיפה שהוא היום, אבל זה אפשרי) כדי שבאמת ישקיעו בו מה שצריך.