לקוח מהבלוג הישן שלי
הערה: תחילת הנושא מציגה דבר אחר, עברו לפסקה השלישית לקריאה בנושא לוח זמנים.
כבר הודעתי בקול רם על זה שאני רוצה לחזור לכתוב בבלוג, אבל שמתי לב שהיה קשה לי לכתוב בבלוג הזה, כי הבלוג הזה, עם כל האפשרויות, הוא סתם מסורבל ולא נוח.
יש רבים שיחלקו על מה שאני כותב או יגידו שזה שטויות, אבל הבלוג הזה לא מציע לי כל מה שאני צריך (יותר דינמיות, פחות סיבוך) ולכן חשבתי על פתיחת בלוג משלי (ז"א אחד שאני אבנה), שיהיה מותאם לצרכים שלי אבל שיהיה דינמי לשינויים ושיאפשר כמה שיותר מרחב לעשות מה שבראש שלי.
בנוסף שמתי לב שאין לי תיק עבודות, הרבה פעמים מגיעים אלי בבקשות תכנות דווקא מהמלצות (מסתבר שיש כאלו) ולא בגלל שראו עבודה שלי (יש לי מלא עבודות, פונקציות וחלקי קוד שמפוזרים בין אתרים, אני פשוט לא מאחד את הכל וזה חבל), ולכן אני צריך מקום שאני אוכל להציג עבודות שלי (בנוסף לבלוג) ולאפשר לעיין בתיק עבודות של דברים שהכנתי.
אז מה בעצם חשבתי לעשות?
דווקא אני לא בטוח, אני מניח שלאפשר לי לכתוב פוסטים יהיה בראש ובראשונה המטרה של הבלוג, אבל לאחרונה למדתי לשחק עם XML בצורה דינמית ומלאה, אז לא להדגים את זה? ברור שלהדגים! מה שמביא אותי למצב שאני חושב על אילו משיכות עיניים אני יכול לעשות כדי שאנשים יתרשמו מהבלוג ובפרט ממני.
אבל לא באתי הפעם לחשוף בפניכם את הרעיון הגדול שלי לבלוג (נכון שהייתם רוצים לדעת?), אני דווקא מתכוון לכתוב על משהו שקצת יותר מטריד אנשים בימי היומיום, והוא עומס.
המילת מפתח הזאת עומס נובעת מהרבה לחץ בלו"ז שנוצר אחרי שמילאתם את הלוח זמנים שלכם בדברים "חשובים" כביכול והעמסתם על עצמכם עוד מטלות ודברים לעשות.
הבעיה זה לא הלו"ז שנוצר, אלא ההתמודדות איתו, דבר שיכול להיות מדכא אם הלו"ז לא מתוכנן נכונה או שקופץ משהו שיותר חשוב (או מעניין) מכל מה שנמצא בלו"ז.
דבר ראשון בלו"ז זה לדעת מה מיותר ומה יותר חשוב, דבר שניתן לארגן בקלות בעזרת מחשב כיס שמאפשר בשניות לדרג את חשיבות הדבר או לקחת מחק ועיפרון ולסדר לאחר כמה שינויים את כל הלוח מחדש (דבר שיכול להימצא לפעמים כיעיל יותר).
לו"ז חייב להיות במקורו מאורגן (מי כמוני יודע שאי ארגון לו"ז יכול להיות מתסכל) ומסודר, דגשים על דברים חשובים וחסך בהבלטה של הדברים שלא [חשובים], כאשר תמיד יש עדיפות למה שלמעלה (ואם אפשר להשלים מטלה פחות חשובה בדרך זה מעולה), ומה שלמטה הוא הכי שולי.
דבר שני בלו"ז זה להשתמש בו, אי כתיבה בו יכולה ליצור מצב דומה לבית ספר: "שכחתי לכתוב את שיעורי הבית ביומן", מצב מאוד מתסכל לבוא לא מוכן לאירוע (לאו דווקא בכוונה של חתונה) חשוב ולגלות שאין לך את הדרוש בגלל ששכחת להוסיף את זה ללוח הזמנים העמוס והחונק שלך.
חשוב להקפיד לכתוב בלו"ז שלכם על אירועים קרבים ומה דרוש להם (ככל שהאירוע מתקרב ככה חשיבות מה שקשור אליו עולה), כאשר האירוע כמעט מגיע צריך להסתכל מה דרוש לו בכדי לא להיות לא מוכנים.
דבר שלישי זה לעקוב אחרי הלו"ז, כי מתברר (לאחר סקר קצר) שאנשים רוב הפעמים לא טורחים כלל לעקוב אחריו, וכמה שהוא מלא הם פשוט לא פותחים אותו כשדרוש, ובדרך כלל מנסים לזכור הכל בראש (דבר שהופך את זה שהם לא מוכנים לשיעור למרות שהכול רשום אצלם) ולקוות שלא ישכחו שום דבר חשוב.
דבר רביעי זה מוטיבציה וכוונה, כי בלי אלו לא מגיעים לשום מקום, וזה קשור לכל תחום בחיים.
מוטיבציה היא אחד מהדברים הכי חשובים לדעתי, כי היא לבדה יכולה לגרום לאדם לתת 100% שלו גם לפעמים כשלא צריך ולהשאיר אותו מוכן לבצע ולהתקדם.
כוונה היא מילה נוספת למטרה, שזה מה שבעצם אתה רוצה להשיג (מטרה פיזית או רוחנית), ויחד עם המוטיבציה ומטרה ברורה אפשר להגיע מאוד מאוד רחוק.
דבר אחרון זה גיוון, שזה דווקא קשור למוטיבציה, כי בלי הגיוון ועם רק עשיית פעולות כמו רובוט פשוט מאבדים את המוטיבציה, זאת אומרת שאם הכל רשום בלו"ז, מתוכנן, בלי זמן לנשום ובלי גיוון (אקראי או מכוון) פשוט אין טעם בו, ולזרוק אותו לפח (את הלו"ז) ולעשות מה שבראש שלכם עדיף.
ודווקא אני לא מדבר עם גיוון רק של החלפת סדר פעולות, אלא שלך עם עצמך, לדוגמה: קניות, קולנוע או כל דבר אחר שייתן קצת פלפל וגיוון לחיים מעבר ללו"ז הצפוף.
אז בהרבה איחולים של לוח זמנים שמח ומאושר, תהנו =]