ארגון הזמן

מאז ומתמיד האמרה "אין לי זמן לזה" תפסה מקום משמעותי בתירוצים שונים. התירוצים בדר"כ באו כדי להסביר מדוע לא הספקנו לעשות דבר כזה או אחר, וכללו שלל "סיפורי מעשיות" שלעולם לא ישמעו הגיוניים, אך התירוץ "לא היה לי זמן" מצא את מקומו בספר התירוצים הגדול כתירוץ טוב, אמין, ואפילו הגיוני.
אנשים ששולפים תירוץ זה מוסיפים אחריו רשימת קניות ארוכה ומפותלת, היא כוללת את המקומות בהם היו, ומצביעה על חוסר תכנון הזמן ועל הלחץ הפוקד את חייו העמוסים של המתרץ.
אין צל של ספק, דברים צצים במהלך היום ודורשים טיפול מידי, אבל בין אירועים בלתי צפויים לבין מציאת הזמן לשגרת היומיום יש תהום גדולה.

הנטייה להספיק את מירוץ החיים הגדול
טרדות היומיום היו מאז מעולם, הן לובשות בגדים שונים, מביאות אותנו להתמודדויות עם דברים שנשמעים חדשים, אבל בשורה התחתונה, הן טרדות יומיום. הדבר דומה לכדור השלג המפורסם, שככל שמתגלגל גדל וגדל, עד שהדבר מסכן את כל הסביבה, ככה הן אותן בעיות, אנו נוהגים לוותר על דברים מסוימים לטובת אחרים, אבל ככל שנתעלם מדבר כזה או אחר הוא רק יגדל, ובהמשך אפילו יחזור אלינו גדול מכפי שהיה בהתחלה.

כדי להתמודד עם אותו כדור, אנחנו יכולים לנסות למנוע אותו מראש, או לפחות לרכוש כלים שיצמצמו את כדורי השלג מולם אנו נלחם, ובהמשך יסירו דאגות ולחץ לא בריאים, ומי יודע, אולי בטווח הארוך גם יחסכו כמה שערות לבנות מהראש. אך בשביל להבין כיצד לפתור את הבעיה, אנו צריכים להבין מה הגורמים לה.

גורם: לקחת יותר מידי על עצמך
אנשים לא אוהבים להגיד "לא", בעיקר לבקשות עזרה של קרובים. הם אוהבים להיות מוקפים באנשים אחרים ולהרגיש שצריכים אותם, ולכן נוטים לעשות הרבה, ולקחת על עצמם מטלות.
לעזור לאחרים ולהיות פעיל זה טוב, אבל לא להכיר בגבולות שלך או בסדר יום שלך זה כבר לא טוב, ואנשים מוצאים את עצמם מלאים במטלות אותן הם לא יוכלו לפתור, בטח שלא להספיק את שגרת היומיום אליה הם רגילים, ויאלצו לוותר על דבר כזה או אחר שנראה להם פחות חשוב, וזאת בשביל כן לנסות להספיק הכל.
המטלות האלו יוצרות עומס אותו לא ניתן להדביק, וממנו לא ניתן יהיה להיפטר בקלות.

גורם: חוסר תכנון של הזמן
אנשים לא עוקבים אחרי מסגרת היום, הם אינם טורחים לעצור לשנייה ולראות כיצד מתחבר הפאזל, ובשל כך הם אינם מסוגלים לנצל את היום בשביל להתמודד עם סך כל הדברים שנמצאים בו.
דומה הדבר לדלי ריק המייצג את מסגרת היום שלנו. ברגע שנמלא אותו באבנים קטנות, נגלה כי לא יהיה לנו מקום להכניס אבנים גדולות יותר, שכן האבנים הקטנות ממלאות את כל תכולת הכלי, אך אם נשים קודם את האבנים הגדולות שהן הדברים החשובים, ורק אז נמלא במקום שנותר את שאר האבנים, נוכל להספיק יותר.
בצורת מחשבה זו נוכל להתמודד עם הדברים החשובים והמרכזיים ביום, ולמצוא להם זמן לפני שהם מתנפחים והופכים לבעיה ממנה לא נוכל להתעלם.

פתרון ראשון: חלוקת עומס
למרות שלא ניתן תמיד להתמודד עם כל בעיה, או להיות מוכנים לכל מצב, ניתן להתמודד עם הגורמים לה.
אנשים אוהבים להרגיש חשובים, זה יכול ליצור עומס, אבל גם להוריד אותו מאיתנו, ובינינו, לא כולם עסוקים כמו אחרים, ומכאן הדרך לבקשת עזרה מאוד קצרה.
ניתן לבקש עזרה ולחלק את המטלות בין הרבה אנשים, הפתגם "יותר ידיים פחות עבודה" תופס גם כאן, ובמקום להעמיס עוד ועוד על עצמינו נוכל להגיד "לא" כשאפשר, ולעשות חלוקה עם אנשים מתאימים לתפקיד של הדבר אותו יש לבצע.
מלבד זה שנצטרך לעשות פחות ויתפנה לנו זמן, הדברים גם יקבלו מענה, דברים שטרם היה לנו זמן אליהם קודם, ודברים יתבצעו במקביל במקום בזה אחר זה.

פתרון נוסף: כתוב את זה
הפתגם "ההפך של לשכוח הוא לכתוב" תופס כאן צד חזק, והרבה מארגון הזמן והספקת דברים זה לדעת לכתוב, ולארגן את עצמינו בצורה מסודרת, דבר שמבטיח שלא נפספס כלום.
אנשים נוטים לשכוח דברים, זה לא חדש, או שלפעמים הם חושבים רחוק מידי ולא מבינים איך הם יצליחו הכל, למרות שלרשותם כלים נורא פשוטים שלא רק יפשטו את הבעיה, גם יאפשרו לנו להתנהל בצורה יעילה יותר - הלא הם הדף והעיפרון.
פנקס רשימות של כל המטלות הדחופות או שיש לנו לבצע יגרום לנו לא לדלג על כלום, ויהיה לנו מענה לכלל הפעילויות.
בנוסף לצידנו עומדים לוח השנה והיומן, כלים שרבים נרתעים מלשמוע אותם, אבל הם מאפשרים עבודה מול לוח זמנים מסודר, ואפשרות של מיקום האבנים הגדולות בצורה של שעות וימים.
בסופו של יום נוכל אפילו לעקוב אחר מה שהספקנו, ומה נאלץ לסחוב גם ליום הבא.

לסיכום - הזמן שלא עוצר מלכת
למרות שהפתרון לא מושלם בגלל שהוא לא פותר לכם את הדברים הפתאומיים שנוחתים עלינו משום מקום, הוא עוזר להתמודד עם בעיית הזמן ולהספיק יותר.
רכבת הזמן הדוהרת תמשיך איתנו או בלעדינו, וזו הזדמנות מצוינת עבורנו להיות אלו שמנהלים אותה.
הדבר הכי חשוב זה שניתן לשבץ בשגרת היומיום זמן לדברים החשובים באמת, כמו ילדים, משפחה וחברים, וכל זה בלי לפגוע בנו בגלל דברים שטרם נעשו.

המשך מרוץ נעים.