אתם אולי קצת תשנאו אותי, ונכון, הפוסט הבא לא עוסק בנושא האתר, אבל למי אכפת, גם לקרוא בתחומים שונים ומגוונים יכול להיות דבר מועיל, וחוץ מזה אין דבר כזה מתכנת ללא חיים מחוץ לתכנות, אז הגיע הזמן לפוסט על המתכנתים עצמם.
הנסיך הקטן
את הסיפור הזה קראתי כשהייתי עוד ילד קטן, תמיד ריתק אותי המסע המיוחד של הנסיך הקטן, ואף פעם לא הבנתי את הסוף, היה כתוב שהנסיך נפל על החול, אבל הדובר ביקש ממי שרואה אותו שיפנה אליו.
לפני זמן לא רב קראתי שוב את הסיפור "הנסיך הקטן", הסיפור לא עסק הפעם בילד שעבר מסעות מפרכים, לא מסופר על מישהו שלומד על מה שחשוב באמת, אלא על האני הפנימי שבאדם, כאן דיי מגיע הקטע שבו אני מתחבר לנושא של הפוסט, שזה מי שאנחנו, והגיע הזמן לנפץ כמה סטיגמות בנוגע למתכנתים, ואולי אפילו להצליח לעשות קצת יותר מזה.
מי הוא המתכנת
אני לא חושב שמעולם היה דבר כזה, לפחות לא כאלו שאני פגשתי, ומעולם לא ראיתי מתכנת שהוא מתבודד כל כך מהסביבה, או אפילו חי במרתף כשעשרות מחשבים ישנים ובלגן נמצאים סביבו, תמיד חשבתי שזו סטיגמה שסרטים שומרים לעצמם כדי להציג את הקיצוניים ביותר, אבל עד כמה זה נכון?
הדבר הראשון שנחמד לדעת על מתכנתים זה שאין דרך להגדיר אותם, הם כמו כולם, יש כאלו שמתבודדים, אך יש כאלו שמתים על מסיבות טראקים, כמו בכל דבר גם פה יש את הקיצוניים, אבל מתכנתים הם כמו כל אחד אחר.
ההבדל היחידי לטעמי בין מתכנתים לשאר האנשים הוא הידע שהם בחרו לרכוש, אנשים לא בהכרח יודעים תחומים בהם המתכנתים מתעניינים, ואולי זה מה שיוצר לעיתים את הסטיגמות.
הרגלים של מתכנת
כמו כל דבר שעושים בחיים, מתכנת רוכש לעצמו הרגלים שונים.
במהלך מעבר בין בלוגים ברשת, מצאתי בלוג מעניין שמתאר 5 הרגלים שמתכנתים מנוסים רוכשים לעצמם, הרגלים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי גם במהלך החיים, למשל מתכנת יכול לאמץ לעצמו את העניין של סדר היררכי בקוד למחברות שלו, ולהשאיר רווח מתחילת השורה בהתאם לרמה של התוכן.
מה שמעניין בהרגלים האלו הם שכמה שאנשים מנסים להצביע על מישהו כאל חובב מחשבים או מישהו שמתעסק בשורות האפלות של הקוד של האינטרנט, אין באמת דרך לעשות זו, כי ההרגלים שמתכנתים רוכשים ניתן לרכוש בתחומים נוספים, אם זה לחדש כל פעם את עצמך עם מידע חדש, או כשמשהו לא הולך לשתות קפה במקום לשבת ולשבור את הראש.
איך פונים למתכנתים
אני משתדל להביא מדריכים ומאמרים שנכתבו בעברית, ההחלטה שלי לכתוב בעברית את הבלוג הייתה במיוחד בשביל לפנות לקהל הדובר עברית שבכם, שאולי ימצא פה ושם דברים מעניינים בבלוג, או שיעזרו לו, הפעם אני חורג ממנהגי וממליץ על מאמר שעוסק בתקשורת אפקטיבית עם המתכנת.
לא מדובר על משהו שבשמים, אלא בכך שמתכנת הוא גם בנאדם, ועם כל הכישורים שלו צריך לדעת להציב לעצמינו גבולות ולהתנהל נכון מול בעל המקצוע הזה, אחרת הדבר יביא הרבה פעמים לתוצאות לא רצויות, או לכאלו שלא בהכרח ציפינו להן.
בדומה לפוסט שהצגתי לפניכם, אני גם מוצא לנכון לקשר לקומיקס שעוסק באיך פרויקט באמת עובד:
http://www.projectcartoon.com/cartoon/2
המתכנת שבחיינו
יותר מהכול, את הפוסט הזה הייתי חייב בשביל עצמי, ואומנם הוא לא ילמד אותכם לכתוב את הקוד טוב יותר, הוא לא ידגים טכניקות סודיות, ובהחלט לא מחדש הרבה למי שכבר יודע, אבל הייתי חייב לנפץ את הסטיגמה על מתכנתים, ולהגיד שמתכנתים הם כמו כולם, גם הם מתעמלים בחדרי כושר, גם הם הולכים לחוף הים עם המשפחה, והם לא יושבים באיזה מרתף כשמסביבם קופסאות ריקות של פיצה.
במהלך החופש עשיתי המון, ואני מודה שהזנחתי את הבלוג לטובת דברים אחרים, אבל אני לא מצטער על כך, כי לא רציתי לכתוב את אותם הדברים שתמצאו בכל מקום אחר, ואם פירוש הדבר שאני אכתוב פחות משנה שעברה, או שאכתוב הרבה פחות, עדיף שכך.
סיכום
לפני זמן לא רב קראתי שוב את הסיפור "הנסיך הקטן", הסיפור לא עסק הפעם בילד שעבר מסעות מפרכים, לא מסופר על מישהו שלומד על מה שחשוב באמת, או שאולי כן...
כנראה שזו הדרך שלי לבשר לכם שהבלוג לא מת, ומי יודע, אולי בקרוב שוב תמצאו מידע חדש ומעניין.
שלכם,
איתי.
הנסיך הקטן
את הסיפור הזה קראתי כשהייתי עוד ילד קטן, תמיד ריתק אותי המסע המיוחד של הנסיך הקטן, ואף פעם לא הבנתי את הסוף, היה כתוב שהנסיך נפל על החול, אבל הדובר ביקש ממי שרואה אותו שיפנה אליו.
לפני זמן לא רב קראתי שוב את הסיפור "הנסיך הקטן", הסיפור לא עסק הפעם בילד שעבר מסעות מפרכים, לא מסופר על מישהו שלומד על מה שחשוב באמת, אלא על האני הפנימי שבאדם, כאן דיי מגיע הקטע שבו אני מתחבר לנושא של הפוסט, שזה מי שאנחנו, והגיע הזמן לנפץ כמה סטיגמות בנוגע למתכנתים, ואולי אפילו להצליח לעשות קצת יותר מזה.
מי הוא המתכנת
אני לא חושב שמעולם היה דבר כזה, לפחות לא כאלו שאני פגשתי, ומעולם לא ראיתי מתכנת שהוא מתבודד כל כך מהסביבה, או אפילו חי במרתף כשעשרות מחשבים ישנים ובלגן נמצאים סביבו, תמיד חשבתי שזו סטיגמה שסרטים שומרים לעצמם כדי להציג את הקיצוניים ביותר, אבל עד כמה זה נכון?
הדבר הראשון שנחמד לדעת על מתכנתים זה שאין דרך להגדיר אותם, הם כמו כולם, יש כאלו שמתבודדים, אך יש כאלו שמתים על מסיבות טראקים, כמו בכל דבר גם פה יש את הקיצוניים, אבל מתכנתים הם כמו כל אחד אחר.
ההבדל היחידי לטעמי בין מתכנתים לשאר האנשים הוא הידע שהם בחרו לרכוש, אנשים לא בהכרח יודעים תחומים בהם המתכנתים מתעניינים, ואולי זה מה שיוצר לעיתים את הסטיגמות.
הרגלים של מתכנת
כמו כל דבר שעושים בחיים, מתכנת רוכש לעצמו הרגלים שונים.
במהלך מעבר בין בלוגים ברשת, מצאתי בלוג מעניין שמתאר 5 הרגלים שמתכנתים מנוסים רוכשים לעצמם, הרגלים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי גם במהלך החיים, למשל מתכנת יכול לאמץ לעצמו את העניין של סדר היררכי בקוד למחברות שלו, ולהשאיר רווח מתחילת השורה בהתאם לרמה של התוכן.
מה שמעניין בהרגלים האלו הם שכמה שאנשים מנסים להצביע על מישהו כאל חובב מחשבים או מישהו שמתעסק בשורות האפלות של הקוד של האינטרנט, אין באמת דרך לעשות זו, כי ההרגלים שמתכנתים רוכשים ניתן לרכוש בתחומים נוספים, אם זה לחדש כל פעם את עצמך עם מידע חדש, או כשמשהו לא הולך לשתות קפה במקום לשבת ולשבור את הראש.
איך פונים למתכנתים
אני משתדל להביא מדריכים ומאמרים שנכתבו בעברית, ההחלטה שלי לכתוב בעברית את הבלוג הייתה במיוחד בשביל לפנות לקהל הדובר עברית שבכם, שאולי ימצא פה ושם דברים מעניינים בבלוג, או שיעזרו לו, הפעם אני חורג ממנהגי וממליץ על מאמר שעוסק בתקשורת אפקטיבית עם המתכנת.
לא מדובר על משהו שבשמים, אלא בכך שמתכנת הוא גם בנאדם, ועם כל הכישורים שלו צריך לדעת להציב לעצמינו גבולות ולהתנהל נכון מול בעל המקצוע הזה, אחרת הדבר יביא הרבה פעמים לתוצאות לא רצויות, או לכאלו שלא בהכרח ציפינו להן.
בדומה לפוסט שהצגתי לפניכם, אני גם מוצא לנכון לקשר לקומיקס שעוסק באיך פרויקט באמת עובד:
http://www.projectcartoon.com/cartoon/2
המתכנת שבחיינו
יותר מהכול, את הפוסט הזה הייתי חייב בשביל עצמי, ואומנם הוא לא ילמד אותכם לכתוב את הקוד טוב יותר, הוא לא ידגים טכניקות סודיות, ובהחלט לא מחדש הרבה למי שכבר יודע, אבל הייתי חייב לנפץ את הסטיגמה על מתכנתים, ולהגיד שמתכנתים הם כמו כולם, גם הם מתעמלים בחדרי כושר, גם הם הולכים לחוף הים עם המשפחה, והם לא יושבים באיזה מרתף כשמסביבם קופסאות ריקות של פיצה.
במהלך החופש עשיתי המון, ואני מודה שהזנחתי את הבלוג לטובת דברים אחרים, אבל אני לא מצטער על כך, כי לא רציתי לכתוב את אותם הדברים שתמצאו בכל מקום אחר, ואם פירוש הדבר שאני אכתוב פחות משנה שעברה, או שאכתוב הרבה פחות, עדיף שכך.
סיכום
לפני זמן לא רב קראתי שוב את הסיפור "הנסיך הקטן", הסיפור לא עסק הפעם בילד שעבר מסעות מפרכים, לא מסופר על מישהו שלומד על מה שחשוב באמת, או שאולי כן...
כנראה שזו הדרך שלי לבשר לכם שהבלוג לא מת, ומי יודע, אולי בקרוב שוב תמצאו מידע חדש ומעניין.
שלכם,
איתי.
תגובה 1:
ולחשוב שכל מה שרציתי היה לכתוב על הנסיך הקטן...
הוסף רשומת תגובה